"אין כמו בבית” עם זה אין לנו ויכוח.
בפרט כיום, לאחר שנקבע חוק הסיעוד בשנת 1988, שהעניק זכאות לקצבה, לזקן שחי בביתו.
כך חוזקו התנאים להישארות בבית ועדין יש מי שיבחר לעבור לבית אבות.
ההחלטה לבחור לעבור להתגורר בבית אבות היא החלטה קשה ומורכבת. יש בה שיקולים רפואיים, חברתיים, רגשיים וכלכליים.
במקרים בהם המצב הופך למורכב מידי, כשמגיעים למצב בו מוצו כל פתרונות העזרה, והתמיכה המשפחתית ומקורות התמיכה בקהילה, והגעתם לתחושה שזהו, שכך אי אפשר להמשיך- כאן אנחנו נכנסים לתמונה.
בית האבות מעניק הזדמנות לדיירים לחיות באיכות חיים במסגרת שתדאג לכל צרכיו.
- סידור יעיל ועדיף במצבים בעייתיים ומורכב.
- מאפשר לזקן.ה ולבני משפחתו.ה הרגשת בטחון ונוחות להמשך חייו.ה של הזקן.ה.
- דואג לספק את צרכיו.ה של הזקן.ה: צרכים פיזיים, רפואיים, חברתיים ורגשיים.
- מאפשר לזקן.ה הזדמנות להיות משמעותי.ת, ומשפיע.ה.
- משמר ומחזק כישורים ויכולות.
- מעניק לזקן.ה הזדמנות לקשרים חברתים בד בבד מאפשר אינדיבידואליות.
מי יכול להתקבל?
כולם יכולים להתקבל בהתאם לאבחנה הרפואית והתפקודית.
בבית האבות יש חמש מחלקות בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי של הזקן.ה. כלומר, יש רצף טיפולי כאשר מצבו הבריאותי והתפקודי של הזקן.ה משתנה.
2 מחלקות לתשושים – לזקן.ה שצריכים עזרה מועטה בתפקוד היומיומי.
2 מחלקות סיעודיות – לזקן.ה שמרותק.ת לכיסא גלגלים וזקוק.ה לטיפול מלא במשימות היומיום.
1 מחלקה לתשושי נפש – לזקן.ה עם ירידה קוגניטיבית, ושהוגדר.ה כתשוש.ת נפש על ידי גריאטר.ית.
